מה כל כך מיוחד בנחלה?

Adar Aloni hanan
אדר אלוני
עורכת דין, נוטריון ומגשרת

מאמר מעיתון כוכב העמק, מדור משפטי  דצמבר 2018

החיים במושב מתקשרים בדרך כלל לדימוי של נוף פסטורלי וירוק, פרדסים, שבילי אופניים ואיכות חיים.
מי שגר בנחלה חקלאית גדל על סיפורי המייסדים, שהקימו את המושב ועבדו בעבודת כפיים מפרכת מהבוקר עד הערב כדי להוציא לחם מן הארץ.

אבל, כשמתחילים לחשוב על מה שיקרה עם המשק בעתיד ואיך נעביר את הזכויות לדור הבא, נזכרים שיש לנו “שותפה” שמתערבת לנו בעניינים וקובעת הוראות שמכבידות עלינו לתכנן את העתיד. השותפה הזאת, בדמותה של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) מנהלת את קרקעות המדינה, ודואגת שנפעל בהתאם להוראותיה ולמה שנקבע בחוזה החכירה, עליו חתמו הורינו או סבינו לפני עשרות שנים, ושמכוחו ניתנו לנו הזכויות בקרקע. מה שכתוב בחוזה החכירה הוא שקובע לגבי מה מותר (ובעיקר אסור) לנו לעשות בנחלה.

כך למשל נקבע בחוזה החכירה שרק ל”חוכר” ולבני משפחתו מותר להתגורר בנחלה. מכאן נובע, שאם יש בנחלה בתים נוספים ואין בן משפחה שיתגורר בהם, הם נדרשים מתוקף חוזה החכירה לעמוד ריקים!

דוגמא נוספת היא שאפשר לרשום את הזכויות בנחלה רק על אדם יחיד או על בני זוג. אבל מה קורה כשבמשפחה אחת יש שניים, שלושה או ארבעה ילדים? איך מחלקים ביניהם את הזכויות באופן שוויוני?

חוזה החכירה קובע גם שכאשר נפטר החוכר או החוכרת, יירש בן או בת הזוג את כל הזכויות בנחלה. כלומר, לכאורה אין באפשרותנו לקבוע בצוואה מי יירש אותנו אחרי פטירתנו. הקביעה הזאת יוצרת לא מעט דאגות בנוגע לשמירה על זכויות הילדים, למשל במקרה של זוגיות שנייה עם בן זוג מאוחר.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

מחשבה רבה נדרשת על מנת להתמודד עם המגבלות שמטילים עלינו חוזה החכירה והוראות רשות מקרקעי ישראל. כל משפחה ונסיבותיה, לכל אחת פתרון שונה בהתאם לדינמיקה המשפחתית ולתקשורת המשפחתית, וחשוב לנסות לדבר עם בני המשפחה ולייצר הסכמות.

למרות הכול, חשוב לסיים בנימה קצת אופטימית וברוח חיובית. לאחרונה התחילו להיווצר “בקיעים קטנים” במערכת, ונפתחות אפשרויות חדשות שמאפשרות לבעלי זכויות בנחלות לתכנן את השימוש העתידי בהן, ואפילו לחלק את הזכויות בין מספר ילדים. החלטות חדשות של רשות מקרקעי ישראל מאפשרות לחוכר לבטל חלק מהמגבלות על-ידי תשלום של סכום סמלי… ובעניין הסמליות, ברור שהכול יחסי, ומה שנחשב לסמלי בעמק חפר, אינו סכום קטן כלל וכלל. כך, למשל, אפשר לבטל את דרישת הרצף הבין-דורי (סבים, בנים, נכד נשוי) ולאפשר למספר אחים מאותו דור להתגורר יחד בנחלה, אפשר לבטל את הגבלת המטרים המותרים לבנייה לכל יחידת דיור, אפשר להוריש נחלה בצוואה והכי חשוב – אפשר לפצל מהנחלה מגרש מגורים, אשר יהפוך ליחידה נפרדת שתירשם על שם אחד הילדים או תוצא למכירה.

על הזדמנויות חדשות כאלה – בפעם הבאה. 

Share on facebook
Share on linkedin
סגירת תפריט